ObjektnummerSMD.U-DL 318
Familienbuch der Rabbinerfamilie Rosenberg, Düsseldorf
ObjektbezeichnungFamilienchronik
Autor*in
Gabriel Rosenberg
(1755-1849)
Erwähnt
Mordechai Halberstadt
(1686-1769)
Erwähnt
Mosche Charif Brandeis
(gest. 1767 in Mainz)
Erwähnt
Jacob Brandeis
Autor*in
Dr. Jacob Rosenberg
Autor*in
Jizchak Rosenberg
Autor*in
Simon Rosenberg
Autor*in
Max Rosenberg
Autor*in
Gabriel Rosenberg
(gest. 2.1.1915)
Transkription
Dr. Jürgen Wolfering
Datierung19.-20. Jahrhundert
Material/TechnikTinte, Papier, Leder
Maße(H x B): 16,5 x 10,5 cm (geschlossen)
BeschreibungHebräisches und deutsches Manuskript auf Papier, 41 Seiten, Originaler Einband, rechtsläufig.Das vorliegende Manuskript, mit der wahrscheinlich einzigen Kopie des religiösen Testaments des Düsseldorfer Oberrabbiners Halberstadt und den Einträgen der Familie Rosenberg, stellt eine profunde Quelle für jüdische Ritualgeschichte sowie jüdische Familienforschung der Region Düsseldorf dar. Innerjüdische Dokumente des 18. und 19. Jahrhunderts aus den Rabbinerfamilien des niederrheinischen Tieflandes sind sehr selten und wenn, dann vor allem in privaten Sammlungen vorhanden.
Das Manuskript nimmt auf zwei Düsseldorfer Rabbiner des 18.Jahrhunderts und auf zwei des 19. Jahrhunderts Bezug, die das Gemeindeleben nachhaltig geprägt haben.
Das Familienbuch enthält in Abschrift das im Original verlorengegangene religiöse Testament des Düsseldorfer Oberrabbiners Halberstadt aus dem 18. Jahrhundert, sowie eine Familienchronik der Familie Rosenberg vom 18. bis in das frühe 20. Jahrhundert.
In dem Testament finden sich Beschreibungen jüdischer Riten, die Aufschluss über das Leben der jüdischen Gemeinde im Rheinland in der frühen Neuzeit geben. Die Chronik der Familie ist ein ebenso seltenes wie rares Dokument zur jüdischen Gemeinde in Düsseldorf vor 1933. Mehrere bedeutende Rabbiner der Düsseldorfer Gemeinde entstammen der Familie Rosenberg.
Transkription der deutschsprachigen Passagen (Reihenfolge und Seitenangabe folgen der handschriftlichen Paginierung im Buch; Transkription: Dr. Jürgen Wolfering):
Seite 1
Familien-Buch
Rosenberg
Gabriel war ein Urenkel
Des Oberrabiners Moses Brandes, Mainz, genau
[hebräisches Wort] und dieser ein
Urenkel der gerühmten
Meheral aus Prag ([hebräisches Wort])
Jehuda, Sohn von
Bejalel, genannt der
"Hohe Rabbi Loeb."
Seite 2
Dieses Buch wurde
Im Jahre 1825 (5585)
von Gabriel Rosenberg,
Düsseldorf angelegt.
Derselbe wurde 1755
in Prag geboren, lernte
auf der [hebräisches Wort]
in Mainz,
wo heute noch sein
Jahrestag gehalten wird,
ließ sich 1804 in Düssel-
dorf nieder und starb
daselbst, tief von
der ganzen Gemeinde
betrauert, 94 Jahre alt,
am 4. Adai 5609 (1849)
Seite 3
Nachstehend ist eine letzt-
willige Verfügung nieder-
geschrieben, die von Rabbi
Modechai Halberstadt,
Rabbi zu Düsseldorf
ist, aus dem Jahre 5521 (1761)
Derselbe war ein Ahn
der Familie Rosenberg
mütterlicherseits.
Ueber ihn vermerkt das
Mesmer-Buch der Ge-
meinde Düsseldorf, be-
sonders, daß er einen
großen Theil der Naichte [?]
Tora gelernt, und daß
er stets ein Fünftel
seines Einkommens an
Bedürftige verteilt habe.
Er starb 5529 / 1769.
Seite 25
Mein Bruder Ilano [?] starb
am 15ten März 1874
17ten März 1874 zu
Dorsten [?] beerdigt.
Samson Rosenberg
Seite 26
Mein Bruder Wolfe [?] starb
am 11ten August 1884
[unleserliches Wort]
Am 13ten August 1884
In Brüssel beerdigt
Samson Rosenberg
Seite 27
Mein Bruder Samson
starb am 7. Septbr 1887
(18 Elul 5647)
und wurde am 9. September
in Berlin beerdigt
[Name unleserlich] Rosenberg
Nachtrag von Gabriel Rosenberg:
Er war 18 Jahre lang Vorsteher
der Adaß Israel Gemeinde in Berlin,
welche er mit begründete.
Seite 28
Mein Onkel Max Rosenberg
(Mordecha), der jüngste Bruder
meines verstorbenen Vaters, starb
in Berlin am 7.Nissan (30. März 1898)
5658
und wurde am 9. Nissan (1. April)
Freitag Nachmittags beerdigt.
Er war über 18 Jahre Vor-
steher der Beth Hamidrasch
zu Berlin.
Gabriel S. Rosenberg
Siehe hinten [mit Bleistift geschrieben]
Seite 29
Mein Vater Gabriel [hebräisches Wort]
(Gawriel) starb in
Frankfurt a/M Friedbergerland=
straße 9 am 17 Taivus[? = Tebet] (abends) 5615
(2. Januar 1915) und wurde am
4. Januar (19 Tebeth) Montag
Vormittags in Frankfurt a/M
beerdigt.
(Er hat sich alle Reden und
Nachrufe verbeten)
Siegfried Rosenberg
Seite 34
Nachstehend der
Stammbaum der Familie
Rosenberg, soweit derselbe
noch bekannt ist, mit
besonderer Rücksichtnahme
auf den jeweiligen
Besitzer dieses denk-
würdigen Familien-
buches.
Verte!
Seite 35/36
Urahn war der (hebräisches Wort) aus Prag, genannt
Der hohe Rabbi Loeb
Sein Urenkel war:
Moses Brandes (hebräisches Wort) Rabbi in Mainz
Er hatte 5 Söhne
Begatel Gabriel Simon Jacob Avigdar
(Rabbi) Eine Tochter von Gabriel, Sein Schwiegersohn war (Rabbi)
Blümchen, war verheiratet der berühmte Jonathan
Mit: Eiberschütz
Jacob Rosenberg in Prag
Ihr Sohn war:
Gabriel Rosenberg, starb in Düsseldorf
Hatte 5 Söhne, 3 Töchter
1.) Jacob, Rabbiner u. Dr. 2.) Benjamin (Wolf) 3.) Isaac 4.) Samson 5.) Max
Die 3 Töchter waren
Hatte 3 Söhne 2 Töchter verheiratet an
1.)Gabriel, 2.)Isaac, 3.)Willy Portmann, Hegmann,
Die beiden Töchter sind verheiratet an Rothschild
Wolfsohn, Rosenbaum
verte!
Seite 37/38
Urahn war der (hebräisches Wort) aus Prag, genannt
Gabriel
Hat 6 Söhne, 1 Tochter (Charlotte)
1.) Berthold 2.) Saemy (Samson) 3.) Jacob (Jethussiel) 4.) Raphael 5.) Erich 6.) Siegfried
(unleserl.) (Simon)
---------------------------------------------
Familienbuch der Rabbinerfamilie Rosenberg
Aus dem handschriftlichen Manuskript übertragen von Dr. Michael Naor (2019)
ספר משפחת הרבנים לבית רוזנברג
צוואה (עמודים 2 – 19)
מהג"ה (מורינו הגאון הרב) המפורסם בדור מרדכי האלבערשטאט זצ"ל (זכר צדיק לברכה) אשר היה אב"ד (אב בית דין) בק"ק (בקהילת קודש) דיסלדארף ואגפ׳ (ואגפיה?).
ב"ה (בעזרת השם) דיסלדורף ק"ו (?) א"ר (אדר ראשון) יאש"רי (5521) לפ"ק (לפי קטן)
להיות כי בעצם היכל הזה קמתי מן אבילות ז' (שבעה) מבתי הצנו'(עה) מ' (מרת) בילה אף גם מגיע לי בימי אבלי כי גם מתה בתי הצנו'(עה) מ' (מרת) ציפור'(ה) ז"ל בעו"ה (בעונותינו הרבים) עלי היו כולנה שמתו על לבי. מה שהי'(ה) עלי להעלות על זכרונם מאד כי צל ימינו על הארץ (לפי איוב ח, ט) בשגם כי כבר באתי בימים וזקנתי ושבתי, כי נולדתי בים (ביום) ג' י"ג תשרי שנת תמד לפ"ק (לפי קטן) (3 אוקטובר 1683) כך הגידה לי אמי מורתי הצנו' (עה) מ' (מרת) בילה ז"ל (זכרונה לברכה). לכן אסדר כאשר יתנהגו בני' אחרי אבל.
ראשונה אסדר כאשר יתנהגו עמי לכשיגעו על פקודתו ובפרט אם יגזור עלי ח"ו (חס ושלום) פה בד"ד (בדיסלדורף) שהעיר הזאת בה אנשים מעט מעט העוסקים בג"ח (בגמילות חסד) של אמת, ובכן מיד כשאפול למשכבי יעיינו אם קיטל שלי רחוץ יפה ואם הוא רחוץ ע"י (על ידי) נכריות יפה תרחוץ ישראלית טהורה אותו אפילו במים לבד וגם יעשנה נשים טהורות את כל המלבושים הצריכים לי מקטן ועד גדול מיד, ולאחר שתגמור הכל תקפלם כראוי ויניחום מתחת מראשותי עד עת הצורך ואינם צריכים להעלים שום דבר מהנ"ל להסתיר מלפני לעשות ומרבה כל מה שאפשר לעשות נגד עיני יעשו ויהיו לי לנחת. ואם יזכוני ה' להיות אני מיושב בדעתי אזי אזרז על הדבר בעצמי. ובתיבתי יש שאכטי"ל ובו מונח ביקסכי (קופסה) קטן של ברזל, ובו יש עצם מעצמי מן האצבע של יד ימיני, גם אותו העצם יכינו מיד ויקפלו אותו תוך איזה בגד שלא יאבד, ויניחוהו תוך הבגדים הנ"ל (הנזכרים לעיל) תחתי מראשותי, עד לבסוף יניחו אותו העצם אצל יד ימיני בארון באופן שלא יכול לפול ולאבד ואז בלא שום בגד כרוך עליו , גם בתוך שאכטי"ל הנ"ל (הנזכר לעיל) יש איזה חתיכות מעפר א"י (ארץ ישראל) גם הם יכינו לשוחקם לפזר עלי בארון. ואולי יש בהם עין שהיא מעפר הארץ בלי רמאות. וחפצי ורצוני שילמדו בחדרי שיכול ללמוד משניות או לומר תהילים תמיד, ובפרט בנים קטנים אשר הבל פיהם בלא חטא ויתפללו בזה"ש (בזו השעה) "אנא אב הרחמים אדון הסליחות גלוי וידוע לפניך כי יצר האדם רע מנעוריו (בראשית ח כא) ואין כח ביד כל אדם לעמוד נגד יצרו כדכתיב אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קוהלת ז כ) בכן אנחנו מפילים תחנונינו לפניך שבזכות (הלמוד הזה) (קריאת מזמורי תהלים האלה) תחוס ותרחם על הנפש האומללה של רבינו מרדכי בן בילא וסלח ומחל וכפר נא על כל חטאותיו ועוונותיו ופשעיו שמנעוריו עד היום הזה והשליכם במצולות ים ולא יזכרו ולא יפקדו לעולם ויתגוללו רחמיך על מידותיך ויכבשו את כעסך מעליו והתנהג עמו בחסידתך ותן חלקו בחיים ואם נגזר עליו מיתה חמול נא ורחם נא עליו שתגוע נפשו בלא צער ותהא נפשו צרורה בצרור החיים אמן סלה".
והבאים לבקרני תמיד יזכירוני להתוודות וידוי שמ" (שכיב מרע) אפילו ק' (מאה) פעמים דהיינו הונדי שנדפס ב"ס (בספר) החיים סי' (סימן) י"א (כנראה מתייחס לספר החיים שנכתב ע"י רבי שמעון בן ישראל יהודה פרנקפורטר בשנת 1662, מאוחר יותר ב 1834 יצא לאור תרגום לגרמנית-יהודית עם הסברים ע"י חזקיהו בן יעקב רהפוס).
המתחיל מודה אני וכו' (וכולי) עד "בימינך נצח אמן",(המקור: תהילים ט"ז י"א תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח) ומפני שהתפלות והתחנונים הנדפסים שם ובשאר ספרים בטעות נדפסו לכן טוב יותר שלא לאמרם רק הפסוקים אבל גם המה נדפסו בטעות לכן טוב לחפשם על ידי קונקרדנסיוס בתורה ובנביאים ובכתובים בספרים מדוייקים ולהגיהם תחילה קודם לאמרום ויאמרו "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה" וכו' (תהילים כ) עד "ביום ... יושב בסתר עליון" (?תהילים צ"א, א) וכו' 'עד בישועתי, ואח"כ (ואחר כך) הפסוקים הנדפסים ב"ס החיים סי'(סימן) י"ב ויאמר "אם שמוע "תשמעו" וכו' עד "ה' צבאות שמו" ואח"כ בסימן י"ג או"א (אלוהינו ואלוהי אבותינו?) עד רופאך ואח"כ יאמרו פסוקים מן "יהי' כבוד" וכו' עד "עושה שמים וארץ" ואח"כ ידלגו ויאמרו עמי יב"ק (יחוד ברכה קדושה, הכוונה כנראה לספר מעבר יבק שנכתב על ידי אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626) פסוקים מן בראשית עד "אז ינוח לי" (איוב ג', י"ג) וכשמגיעים לפסוק "לישועתך קויתי
ה' לישועתך ה' קויתי, קויתי לישועתך ה', ה' לישועתך קויתי, ה' קויתי לישועתך" "לפורקנך סברית ה', לפורקנך ה' סברית, סברית לפורקנך ה', סברית ה' לפורקנך, ה' לפורקנך סברית, ה' סברית לפורקנך", וכשמגיעים לתפלת ר' נחומא מן הקנה על שם יב' (הכוונה לתפילת אנא בכח המיוחסת לרבי נחוניה בן הקנה, שהיא תפילה בת ארבעים ושתים מילים, שהאותיות שבראש מילותיה יוצרות "שם קודש" קבלי, הנקרא בשם "שם מ"ב") יכוון אבגיתן (כנראה אבגיתץ) כל אות בסגול למדת החסד, וקרע שטן כל אות בשווא למדת גבורה ומד יכש (כנראה נגד יכש) בחולם לתפארת, כטר צתג (כנראה בטר צתג) בחירק לנצח, חקב טנא (כנראה חקב טנע) בשורק להוד, יגל פיך (כנראה יגל פזק) במשאפים (אולי במלאכים?) ליסוד, שקוצת (כנראה שקוצית) בלא נקוד ה' למלכיות.
ומה שנדפסו שם עוד תפלה אחת על שם של מ"ב לא יאמרו, ולא ישנו שום מלה ממה שכתב במקרא חוץ ממה שכתב שם "בטוב תלין תקיץ". אם אני יכול לדבר אז יאמרו עמי "אלין ואקיץ" ובשל"ה (שני לוחות הברית, רבי ישעיה הורוויץ 1648) במס'(כת) פסחים דף קמ"ה עד (ע"ד?) בדפוס א"ד (?) כתב עוד מזמורי'(ם) ופסוקי'(ם) עש(?).
ואח"כ (ואחר כך) אם רואים שיש עוד זמן לומר מזמורי תלים (תהילים) הנרשמים שם ס"ד צוכי'(ם?) יאמרום ואח"כ יאמרו "לך כי שלחך ה' וכו' (שמואל א' כ', ה'). ויש שם (?) מלפניך רפאל והוא .. וכן(?) "מלפניך אוריאל ומאחריך רפאל" ויאמר הכל עם גמירא חוץ מתפלה הנדפסת שם שוב על שם של מ"ב אותה לא יאמרו.
והנה יש מאריכים באחד יותר מדי, אם התחילו קודם עיקור הזמן, והיא לא נכון כמ"ש (כמו שכתוב) בש"ע (בשולחן ערוך) א"ח (אורח חיים) סי'(מן) ס"א שבאלף של אחד לא יאריך כלל, ובחית יאריך כדי שימליך הקב"ה (הקדוש ברוך הוא) בשמים וארץ שע לזה כומז החטוטרת שבאמצע גג החית, ויאריך בדלת של אחד שיעור שחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל ב"ד (בארבע) רוחות העולם, ומסיק ולא יאריך יותר מכשיעור הזה. גם יש שכופלים הפסוק, וזהו פשיטא, לא נכון הוא שהוא משתקן אותו או עכ"פ (על כל פנים) מגונה, ולכן אם התחילו וגמרו הפסוק קודם הזמן יקראו כל הפרשה ראשונה של שמע ואח"כ יכולי'(ם) לומר עוד הפעם הפסוק של שמע ישראל וכן כמה פעמים אם נצרכים לך רק שיקראו תמיד עד "ובשעריך", ואם יש זמן לומר "אנא בכח" וכו' קודם שיתחיל שוב שמע וכו' מה טוב, כי תחנה זו של ר' נחומא יפה לומר כמה פעמים, ויזכירוני לומר עמהם אם אפשר.
וקודם לנ"ל (לנזכר לעיל) ירחיקו את מטתי מן הכותלים וכל דבר בכדי שיוכלו הבני אדם לסבב את כל המטה, ואם אין שם אנשים כל כך יקחו אפי'(לו) קטנים שיעמדו כל סביבות המטה עד שכל אחד יהי'(ה) נוגע בחבירו בלי שום מקום פנוי כלל, וימהרו מאד לאסוף כל אברי תוך המטה ולא יצא מהם שום דבר חוץ למטה, ומה טוב אם יהי'(ה) אפשר שלא יגע בי אחר פטירתי אדם אשר לא טהור הוא מקרה לילה, ומפני שאי אפשר ליזהר פה שלא יסתכלו הנכרים במת כשפותחין הארון בבה"ק (בבית הקברות) דהיינו אותו השק קטן שמניחים בעפר תחת הראש, שלחו לבה"ק ליתן בו עפר כשיעור הצריך מעפר הקבר ויניחוהו מיד בבית תחת ראשי, וגם החרסים שמניחים על העיניים והפה הכל יעשו בבית קודם ההוצאה, גם יפזרו אז על גל גופי מעפר א"י (ארץ ישראל) עד שלא יהי'(ה) חסר כלום, ולא יצטרך הארון להיפתח עוד, ואפ"ה (אפילו הכי) כדי שלא לשנות מן המנהג לא יתקעו היתדות בארון בחוזק בבית, ובבה"ק יפתחוהו מעט מזעיר רק כדי לצוץ בו או למשמש ביד לידע שהכל מונח כדרכו ויסגרוהו מיד.
ובארון יחתכו נקב בין הרגלים ברוחב טפח ויהא משופע והולך עד בין היריכיים עד משהו.
ויקברוני אצל בני ר' אברהם זלה"ה (זכרונו לחיי העולם הבא). ואם יהי'(ה) שם אדם שיעורר את העם לבכי ולתשובה מה טוב אבל לא ירבו לספר בשבחי.
ואני מזהיר לבני להרחיק מלמוד הקבלה בזה"י (בזה היום) שיש טעים (טועים) ומטעים ואני חשקתי מאד ללמדה ומנעתי ללמוד לשאר אדם מטעם זה ואפ"ה (ואפילו הכי) למדתי בס' (בספר) אור חיים (רבי חיים בן עטר 1742) שיש לי מן חמי החסיד מהר"ש (מורנו הרב שלמה?) זלה"ה (זכרונו לחיי העולם הבא), אבל הי'(ה) קשה לי כמה קושי'(ם) בהם וקצתם רשמתי על נייר אחד והוא מונח בסוהל (?) (בסוהף?), ולפי שיראתי מלשאול משום אדם הנחתי'(ם) ולא למדתי עוד בהם, ואפ"ה נלע"ד (ואפילו הכי נראה לפי עניות דעתי) שטוב לידע כל אדם ענין י"ס (י' ספירות) שבזה שעתי (?) לא שייך כ"כ (כל כך או כמו כן) טעות.
והתרחקו מאוד מאוד מן כת'(ה) המאמינים בש"צ (בשבתאי צבי) ואף שיצא עליו שם שחזר בו ועשה תשובה אל תאמינו בו כי מינות גדול הוא וכל באוה לא ישובון, ואל תאמר כי חסיד וחכם גדול הוא ולא יאונה אליו כל און שהרי באומ(ו)ת יש חכמים גדולים וחסידים ואפ"ה (ואפילו הכי) עובדים לאלקי'(ם) אחרים, ואריסטו וחבריו וכל סבי דבי אתני'(ה) (חכמי אתונא, גמרא בכורות דף ח') היו חכמים גדולי'(ם) וחסדים ואפ"ה (ואפילו הכי) לא הי'(ו) עובדים לאלקי אמת.
והזהרו בנתינת מעשר מכל אשר יזמן ה' לפניכם בשביל שתתעשרו, אך מי שהשעה דחוקה לו מלפרנס את בניו משלו יכול לפרנסם משל מעשרו, ואפ"ה (ואפילו הכי) יש להפריש המעשר תחילה, גם לא יתן כל המעשר לאחד לבד.
ואם יהי'(ה) כח ביד אחד מבני להדפיס מן חידושים שלי בין ע"י (על ידי) עצמם בין ע"י (על ידי) אחרים יהי'(ה) לי לנחת, ובפרט אותן החידושים שהן בתוך הקלוף (אולי קלף?), וכן תפלה שלי שנכתבה על קלוף עם מה שכתבתי על הנייר, דהיינו אותו הנייר המ(ו)נח בתבתי שהוא מ"ב (כנראה תפילה של מ"ב) על מה שמוכרך, וע"י (ועל ידי)
יש לי געגועי'(ם) גדולים כדי לזכות את הרבים להתפלל כראוי לכן תתנו אותה להעתק לכל מי שיבא להעתיקה ולא תחושו שאחרים ידפסו על שמם, ואם אחד מכם רוצה להדפיס שום דבר תראו תחלה שלא תבואו ע"י (על ידי) זה ח"ו (חס ושלום) למחלקות רק תשוו דעתכם מה יהי'(ה) לכל א' (אחד) מן הרוויח (הרווח), ואם לא תוכלו להשו(ו)ת תציעו (?) דבריכם לפני איזה דיין וכל מה שיצא מפיו תעשו.
גם ילמדו בניי כל י"צ (יאהרצייט) חוץ משבת וי"ט (ויום טוב) חי (18) משניות כל י"א (11) חודש, ואם יש אחד מהן שיש לו פנאי ללמוד בכל י"צ (יאהרצייט) כל י"א חודש חי (18) פרקים אזי ישלם לו ח"י (18) זת (זאת?) ריינעש (זהוב, הלא הוא הגולדן, באזור הריין נקרא על ידי היהודים גם "זהוב רייניש").
___________________________________________________________________________
את כל הדברים הנ"ל העתקתי מגוף הכתב אשר כתב הנשר הגדול המפורסם בדור זצ"ל (זכר צדיק לברכה) מכתב ידו ממש, חוץ החלוק נכסי'(ם) לבנו לא העתקתי מפני שאין לי פנאי ואין לי צורך בהם
פה מענץ (מאיינץ) ק"ו (?) מנחם תקפ"ה (אוגוסט 1825) הק' (הקטן) גבריאל בן רב יוקב ראזנבערג ז"ל (זכרונו לברכה)
הג"ה נה"ל (הגאון הרב הנזכר לעיל) נתבקש בישיבה של מעלה ט"ו אייר בשנת תקכ"ט (29 לפברואר 1769).
20
(נראה שמדובר כאן בפסוקים מתוך התפילה, מספרי הדפים מתייחסים אולי לסידור מסויים או לספר פירושים כלשהוא)
וידות (או ויזות?) ש"מ (שמע מינא?) המתחיל מודה אני וכו′ (וכולי) הוא דף ל"ב (32)
סי′ (סימן) י"ב אם שמוע תשמעו וכו′ (וכולי) הוא דף ל"ד (34)
סי′ (סימן) י"ג או"א (אלוהינו ואלוהי אבותינו) הוא דף ל"ד (34) ע"ב (עמוד ב′)
פסוקים מן יהי′ כבוד כו′ (וכולי) הוא דף פי (70) ע"ב (עמוד ב′)
פסוקי′(ם) בראשית הוא דף צ"ב (92) ע"א (עמוד א′)
לך כי שלחך ה′ וכו′ (וכולי) הוא דף צ"ד (94) ע"ב (עמוד ב′)
21
אבי אבי זקני הג"ה (הגאון הצדיק) מפורסם הדור מת משה חריף זצ"ל (זכר צדיק לברכה) שהי′(ה) אב"ד (אב בית דין) ור"מ (וריש מתיבתא) דק"ק (דקהילת קודש) מענץ (מאיינץ) נתבקש בישיבה של מעלה כ"ד (אולי כ"ז) סיון תקכ"ד.
וא"ז (אבי זקני)(אולי ואחר זאת?) בנו המפורסם מת בצלאל שהי′(ה) אב"ד ור"מ (אב בית דין וריש מתיבתא) דק"ק (דקהילת קודש) בומסלא נתבקש בישיבה של מעלה באותו יום כ"ד (אולי כ"ז) סיון תקכ"ו.
ואבי זקני בנו מת גבריאל זצ"ל (זכר צדיק לברכה) שהי′(ה) מפורסם בק"ק (בקהילת קודש) פראג נהרג בימי פלינבורג (?פלינבורוג) ק"כ (אולי ק′ קדוש?, כ′ כסלו?) כסליו בשנת תק"ז (או תק"ד)
וא"ז (אבי זקני) (ואחר זאת?) בנו המפורסם מת שמעון זצ"ל (זכר צדיק לברכה) מת בכ"ד אדר תצ"ג
22
וא"ז (אבי זקני) (ואחר זאת?) בנו הב"ה (הבחור?) המפורסם מת יעקב זצ"ל (זכר צדיק לברכה) שהי′(ה) אב"ד דק"ק (אב בית דין דקהילת קודש) דארמשטאט ולאחר זאת כאן בדיסלדארף מת בשנת ד′ סיון תקל"ד
וא"ז(אבי זקני) (ואחר זאת?) בנו מת אביגדור שהי′(ה) רך(?) בשמו ומפולג בדורו מת כ"ו כסליו תק"ז (או תק"ד)
לזכר עולם יהיה צדיק שמו יכתב לדור אחרון בתוך שאר צדיקים הכתובים פה מכתב ידו יהיה אאמ"ו (אדוננו אבינו מורנו ורבנן) כמוהר"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק בן כ"ה (כבוד הרב) יאקב ראזענבערג זצ"ל (זכר צדיק לברכה), ה"ה (הרב הנכבד?) נתבקש בישיבה של מעלה ד′ אדר בשנת תר"ט לפ"ק (לפי קטן) יאקב בן לאא"מו (לאדוני אבי מורי ורבי) כמוה"רר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק ראזענבערג זצל"הה (זכר צדיק לחיי העולם הבא)
23
אמי מורתי מרת מרים בת החכם רבי יצחק הלוי ז"ל (זכרונו לברכה) נתבקש′(ה) בישיבה של מעלה כ"ד סיון תר"כ לפ"ק (לפי קטן), נשמתה תהא צרורה בצרור החיים עם נשמות אברהם יצחק ויאקב שרה רבקה רחל ולאה ושאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן אמן
הק′ (הקטן) יצחק בן לאאמ"ו (לאדוני אבי מורי ורבי) כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצלל"הה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא).
24
אחי הגאון הגדול אב"ד דק"ק (אב בית דין דקהילת קודש) דיסעלדארף, פולדא אונד גראנינגען נתבקש בישיבה של מעלה כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) יעקב יצחק בן כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק משה זצלל"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) נ(ת)בקש בישיבה של מעלה בק"ק (בקהילת קודש) פראנקפורט אם מאין אסרו חג של פסח ביום .. ניסן תרכ"ח לפ"ק (לפי קטן) ונקבר שם בכבוד גדול, נפשו תהא צרורה בצרור החיים ולהיוחתי (כנראה ולהחיותו) בתחיית המתים בבה"ג (במהרה בימינו ..), אמן
הק′ (הקטן) יצחק בן לאאמ"ו (לאדוני אבי מורי ורבי) כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצלל"ה (זכר צדיק לברכה לעולם הבא)
25
אחי יצחק בן כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) נתבקש בישיבה של מעלה אין בערלין: מאנטאג מארגנס (יום שני בבוקר) 8 אוהר (בשעה 8) ביום ח′ אדר שני, תרל"ה ונקבר אם מיטטוואך (ביום רביעי) ביום י′אדר שני, נפשו תהא צרורה בצרור החיים ולהיותה וג′ (וגומר)
שמשון בן לאאמ"ו (לאדוני אבי מורי ורבי) כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא)
26
אחי בנימין זאב בן כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) נתבקש (חסר: בישיבה) של מעלה אין ברריסעל: אם מאנטאג (ביום שני) ביום כ′ אב תרמ"ד ונקבר אם מיטטוואך (ביום רביעי) כ"ב אב.
נפשו תהא צרורה בצרור החיים וגו′ (וגומר)
שמשון בן לאאמ"ו (לאדוני אבי מורי ורבי) כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא)
27
אחי מה"ר (מורנו הרב) שמשון בן כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) גבאי ראשון דעדת ישראל (הערה בצד הדף: פה ברלין ח"י שנים), נתבקש בישיבה של מעלה ביום ח"י אלול תרמ"ז ונקבר ביום כ′ עש"ק (ערב שבת קודש) אלול בכבוד גדול
נפשו תהא צרורה בצרור החיים וגמר
מרדכי בן לאאמ"ו (לאדוני אבי מורי ורבי) כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא)
28
דודי מרדכי בן כמהור"ר (כבוד מורנו הרב הגאון רבי) גבריאל יצחק זצללה"ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) גבאי דבית המדרש בק"ק (בקהילת קודש) בערלין יותר מכ"ח (28) שנים נתבקש בישיבה של מעלה ביום ז′ ניסן תרנ"ח לש"ק (לשבת קודש) ונקבר ב"ט (בשיבה טובה) בו יום עש"ק (ערב שבת קודש). נפשו תהא צרורה בצרור החיים, אמן.
גבריאל בן כ"ה (כבוד הרב) שמשון זצ"ל (זכר צדיק לברכה)
--------------------------------------
Familienbuch Rosenberg
Übersetzung aus dem Hebräischen: Dr. Michael Naor (2019)
(S. 1 – 2, größtenteils im Original auf Deutsch mit vereinzelten hebräischen Wörtern)
Dieses Buch wurde im Jahre 5585 (1825) von Gabriel Rosenberg, Düsseldorf angelegt. Derselbe wurde 1755 in Prag geboren, lernte auf der Yeshiva1 in Mainz, wo heute noch sein Jahrzeitstag gehalten wird, ließ sich 1804 in Düsseldorf nieder und starb daselbst, tief von der ganzen Gemeinde betrauert, 94 Jahre alt, am 4. Adar 5609 (26 Februar 1849).
Familien-Buch
Rosenberg
Gabriel war ein Urenkel des Oberrabbiners Moses Brandes, Mainz, genannt Mosche Ravitz und dieser ein Urenkel der gerühmten Maharal2 aus Prag, Jehuda Sohn von Bezalel, genannt der Hohe Rabbi Löb.
1 Thora-Schul 2 MAHARAL=Akronym für: unser Rabbiner Rabbi Löb, gemeint ist Rabbi Löb von Prag (ca.1525 - 1609)
(S. 4)
Letztwillige Verfügung
Unser Lehrer, der berühmte Rabbiner seiner Zeit, Mordechai Halberstadt, seligen Andenkens, der ein Vorsitzender des Rabbinischen Gerichtes in der heiligen Gemeinde Düsseldorf und Umgebung war, ist verstorben.
Mit Gottes Hilfe, Düsseldorf ...(unbekanntes Akronym) im Monat Adar 5521 (Februar 1761):
Da ich in diesen Tagen die sieben Tage der Trauer nach meiner bescheidenen Tochter Frau Bejle, seligen Andenkens (beendete), auch wurde ich während der Trauertage informiert, dass auch meine bescheidene Tochter Frau Zipor(a), seligen Andenkens, verstorben ist. In der kommenden Welt sind sie alle vor mir, in meinen alten Tagen, gestorben. Ich sollte ihr Andenken besonders hervorheben, denn der Schatten unserer Tage ist auf der Erde.3 Auch da ich bereits alt geworden bin, denn ich bin am Dienstag, den 13. Tishri 5444 (3. Oktober 1683) (geboren), so sagte mir meine bescheidene Mutter Frau Bejle seligen Andenkens. Daher werde ich regeln, wie sich meine Söhne in der Trauerzeit nach mir verhalten sollten.
(S. 5)
Als Erstes werde ich regeln, wie man mit mir umgehen soll, wenn meine Zeit gekommen ist. Und besonders sollte es Gott behüte hier in Düsseldorf passieren, da es in dieser Stadt sehr wenige Menschen gibt, die sich mit der wahren Wohltätigkeit4 beschäftigen.
Also sobald ich bettlägerig werde, soll man nachschauen, ob mein Kittel5 gut gewaschen ist. Sollte es durch fremde Frauen gewaschen worden sein, dann soll eine reine Israelitin es waschen, selbst wenn nur mit Wasser. Reine Frauen sollten auch all meine restlichen Gewände, die ich benötige, waschen. Danach sollte sie die Gewänder ordentlich zusammenfalten und diese soll man unter meinem Kopf legen bis es Zeit ist, diese zu nutzen. Und es ist nicht nötig, all dies vor mir zu verheimlichen. Alles was man vor meinen Augen tun kann, soll man tun, dies würde mir Genugtuung geben. Und sollte mich Gott segnen,
(S. 6)
dass ich bei klarem Verstand bin, dann würde ich das Ganze selber einleiten.
Und in meinem Schreibtisch gibt es eine Schachtel und darin eine Metalbüchse. Dort wird ein Stück von meinem Finger der rechten Hand aufbewahrt. Auch dieses Stück sollte man sofort in eines der Kleider verpacken und es mit den anderen Kleidungsstücken unter meinen Kopf legen. Letztlich sollte man es in den Sarg neben meiner rechten Hand legen, so, dass es nicht verloren geht. In der besagten Schachtel befinden sich auch Erdstücke aus dem Land Israel. Diese soll man über meine Leiche zerstreuen.
Mein Wunsch ist, dass man in meinem Zimmer
3 Vermutlich in Anlehnung an Hiob 8,9: „denn.... unsere Tage sind ein Schatten auf Erden“
4 Gemeint ist die rituelle Bestattung, die als höchste Form der Wohltätigkeit gilt, da sie völlig uneigennützig ist
5 Totengewand
(S. 7)
Traktate aus der Mishna lernen oder Psalme sagen soll - dies insbesondere (durch) meine kleinen Kinder. (Hier folgt eine sehr detaillierte Beschreibung derTexte, die gesagt werden sollten)
(S. 8)
Und die, die mich besuchen kommen, sollten mich daran erinnern, das Sündenbekenntnis 6 zu sagen, auch wenn (dies) 100 Mal (geschehen sollte). Da viele der Gebete und Verse fehlerhaft gedruckt wurden,
(S. 9)
ist es gut, die Originaltexte in den (Bibel)Konkordanzen zu suchen bevor sie gesagt werden. (auf den Seiten 10 - 13 folgt erneut eine sehr detaillierte Beschreibung der Gebete und Textausschnitte7).
Und vor all dem sollte man mein Bett von der Wand entfernen, so dass die Menschen rund um das Bett stehen können. Und sollte es dort nicht so viele Menschen geben, sollte man selbst Kinder nehmen,
(S. 14)
so dass alle dicht beieinander um das Bett stehen. Und all meine Körperteile sollte man in das Bett tun, es sollte nichts heraus schauen. Und man soll aus dem Friedhof etwas Erde in einem Säckchen bringen und unter meinem Kopf legen, wie es Sitte ist. Auch die Tonscherben, die auf meine Augen gelegt werden und die Erde aus dem Land Israel, die über meinen Körper gestreut wird, all dies sollte man im Haus bereit halten,
(S. 15)
so dass man später auf dem Friedhof den Sarg nicht wieder öffnen muss. Und man sollte mich neben meinem Sohn Abraham, seligen Andenkens, begraben. Und sollte es dort einen Mann geben, der die Gemeinde zum Weinen und zur Rückkehr (zum Glauben) bewegen kann, ist es sehr gut. Nur dass man mich nicht viel loben sollte. Und ich ermahne meine Söhne, das Studium der Kabbala an diesem Tage zu meiden. Es gibt (darin) vieles, dass einen irreführen kann. Auch ich hatte den starken Wunsch dazu und habe aus dem Buch Or Hachayim8 (Licht des Lebens), das ich von meinem Schwager Rabbi Shmuel (oder Shimon) habe, gelernt. Aber ich hatte dort einige Fragen und Unklarheiten
6 Gemeint ist der „Viduy“, ein Text, in dem der Sterbende sich zu seinen Sünden bekennt und „Tshuwa“ (Rückkehr zum Glauben) macht. Der Schreiber bezieht sich hier auf den Text, der im „Sefer Hachayim“, dem Buch des Lebens, enthalten ist. Dieses Buch wurde 1662 von Rabbiner Shimon Sohn des Israel Yehuda Frankfurter geschrieben, 1834 erschien die Deutsche Übersetzung von Hesekiah Sohn des Jakob Rehfuss 7 Explizit werden folgende Gebete genannt: „Anna Beko‘ach“- „Bitte in Deiner Macht“ von Rabbi Nechunya, Verfasser des Buches „Kanah“ aus dem 1. Jhd. n.d.Z. sowie aus dem Buch Shala“h - „Die zwei Bundestafel“ von Rabbi Yeshaya Horowitz 1648 8 Erklärungen über die Thora mit Hinweisen aus der Kabbalah, geschrieben von Rabbi Chayim Ben Atar 1742
festgestellt,
(S. 16)
die ich auf ein Blatt geschrieben habe, das sich ..(unlesbar) befindet. Und dennoch scheint es mir, nach meiner bescheidenen Meinung, dass es gut ist, jeden Menschen die darin enthaltene Sache mit den 10 Sefirot9 bekannt zu machen .. (unlesbar, möglicherweise: dass man keine Fehler macht). Und haltet Euch von den Anhängern des Shabtai Zwi10 sehr fern. Auch wenn es heißt, dass er Umkehr getan habe, glaubt nicht an ihn, denn er ist ein großer Gotteslästerer. Und sagt nicht, dass er ein Weiser und Gelehrter ist, und deshalb kann es nicht sein,
(S. 17)
dass er falsch ist. Es gibt ja unter den Nationen große Gelehrte und dennoch dienen sie fremden Göttern. Aristoteles und die Weisen von Athen waren große Gelehrte und Gerechte und dennoch dienten sie nicht dem wahren Gott. Und gebt Obacht, ein Zehntel11 von all dem, womit Gott Euch segnet, zu verschenken, damit Ihr wohlhabend seid.12 Aber wer derzeit seine eigenen Kinder nicht ernähren kann, darf dies aus dem Zehntel tun. Und dennoch gilt es, zuerst das Zehntel abzutrennen. Auch sollte man das Zehntel nicht an eine einzelne Person geben. Und sollte einer meiner Söhne meine (Thora)Kommentare drucken wollen, entweder selbst oder über andere, würde es mir Genugtuung geben. Insbesondere geht es um das, was ich auf dem Papier geschrieben habe, das in meiner Büchse liegt. Auch mein Gebet,
(S. 18)
auf dem gebundenen Papier.13 Dadurch würde sich ein großer Wunsch von mir (verwirklicht), anderen zum ordentlichen Beten zu verhelfen. Deshalb erlaubt es jedem, der es abschreiben möchte, und habt nicht die Befürchtung, dass andere es unter deren eigene Namen drucken. Und sollte einer von Euch es drucken wollen, seht zuerst, dass Ihr - Gott behüte - zu keinem Streit kommt. Ihr solltet nur darauf achten, dass der Erlös unter Euch allen aufgeteilt werde. Und solltet Ihr Euch nicht einig werden können, dann sprechet vor einem rabbinischen Richter und all das was er sagt solltet Iht befolgen. Auch sollten meine Söhne während der ersten elf Monate an jedem monatlichen Todestag, außer wenn dieser an einem Schabbat oder Feiertag fällt, 18 Mishna-Kapitel lernen. Und sollte einer von ihnen die Zeit haben, über die (gesamte) elf Monate (oder vielleicht darüberhinaus) an jedem monatlichen Todestag 18
9 In kabbalistischen Schriften werden 10 Sefirot (Sphären) erwähnt, die unterschiedliche Darstellungen der Schöpfung aber auch die geistigen Stufen des Menschen darstellen
10 Ein jüdischer Gelehrter (1626-1676), der in der Türkei lebte und sich für den Messias hielt
11 Der Brauch, einen Zehntel seines Vermögens an Bedürftige zu geben, geht auf das 1. Buch Moses zurück, entsprechende Gebote auch im 3. und 5. Buch Moses 12 In Anlehnung an Rabbi Yochanan, der sagte: „Gib einen Zehntel und so wirst auch Du wohlhabend sein“ (Talmud, Traktat Ta’anit). In Hebräisch ist dies auch ein Wortspiel (Te‘asser – Tit‘ascher) 13 Vermutlich geht es wieder um das Gebet „Anna Be’koach“ das dem Rabbi Nechunya zugerechnet wird
Mishna-Kapitel
(S. 19)
zu lernen, solle man ihm 18 Rheinische Gulden zahlen.
_______________________________________________________________________________
All dies habe ich aus dem handschriftlichen Manuskript des großen Adlers, des Berühmten in seiner Zeit, seligen Andenkens, abgeschrieben, außer der Teilung des Besitzes an die Söhne. Dies habe ich nicht abgeschrieben, da ich nicht die Zeit und auch nicht den Bedarf habe.
Hier, Mainz,..(unlesbar) August 1825, Gabriel Sohn des Rabbiners Jakob Rosenberg, seligen Andenkens.
Der genannte große Gelehrte wurde in den Himmel gebeten am 15. Adar 5529 (29. Februar 1769).
(S. 20 – hier werden einige Verse aus dem Morgengebet angedeutet und Seiten (in einem Kommentarbuch?) zugeordnet)
(S. 21)
Mein Ur-Ur-Großvater, der Gelehrte und Gerechte, berühmt in seiner Generation, Mosche Chariff14 (gemeint ist Moses Brandes), seligen Andenkens, Oberrabbiner und Vorsitzender Richter am Rabbinischen Gericht der Jüdischen Gemeinde Mainz, wurde in den Himmel gebeten am 24. (vielleicht 27?) Sivan 5524 (24. Juni 1764).
Und mein Ur-Großvater, sein berühmter Sohn Bezalel, Oberrabbiner und Vorsitzender Richter am Rabbinischen Gericht der Jüdischen Gemeinde Bunzlau, wurde in den Himmel gebeten am gleichen Tag 24. (oder 27?) Sivan 5526 (1. Juni 1766).
Und mein Ur -Großvater Gabriel, seligen Andenkens, der in der Jüdischen Gemeinde Prag berühmt war, ist in der Zeit von ...(unlesbar, vielleicht Flinnburg od. Pleinburg) im Kislev 5507 (vielleicht 5504?) (November 1746) getötet worden.
Und mein Ur –Großvater, sein berühmter Sohn Shimon (Simon), seligen Andenkens, starb am 24. Adar 5493 (11. März 1733).
(S. 22)
Und mein Ur –Großvater, sein berühmter Sohn Jakob, seligen Andenkens, starb. Er war Vorsitzender Richter am Rabbinischen Gericht der Jüdischen Gemeinde in Darmstadt und später hier in Düsseldorf. Er ist am 4. Sivan 5534 (14. Mai 1774) gestorben.
Und mein Ur –Großvater, sein Sohn Avigdor, der berühmt in seiner Zeit war, starb am 26. Kislev 5507 (oder 5504?) (9. Dezember 1746).
Des Gerechten wird nimmermehr vergessen15, sein Name wird niedergeschrieben bis zur letzten Generation unter allen Gerechten, die hier in seiner eigenen Handschrift erwähnt werden. Mein Meister, mein Vater, mein Lehrer und mein Rabbiner, der ehrwürdige Gelehrte, Rabbiner Gabriel Izhak, Sohn des ehrwürdigen Rabbiners Jakob Rosenberg, seligen Andenkens, wurde in den Himmel gebeten am 4. Adar 5609 (26. Februar 1849).
Jakob, Sohn des Meisters, des Vaters, des Lehrers und des Rabbiners - des ehrwürdigen Gelehrten, Rabbiner Gabriel Izhak Rosenberg, seligen Andenkens.
14 aus dem Hebräischen „der scharfsinnige“ 15 aus Psalm 112, 6
(S. 23)
Meine Mutter, Frau Miriam, Tochter des Gelehrten Rabbiners Izhak Halevi16, seligen Andenkens, wurde in den Himmel gebeten am 24. Sivan 5.620 (14. Juni 1860). Möge ihre Seele in das Band des ewigen Lebens aufgenommen werden zusammen mit den Seelen von Abraham, Izhak und Jakob, Sara, Rivka, Rachel und Lea und den Rest der gerechten Männer und Frauen im Garten Eden, Amen.
Izhak, Sohn des Meisters, des Vaters, des Lehrers und des Rabbiners - des ehrwürdigen Gelehrten, Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens.
(S. 24)
Mein Bruder, der große Gelehrte, Vorsitzender Richter am Rabbinischen Gericht der Jüdischen Gemeinde(n) Düsseldorf, Fulda und Groningen, der ehrwürdige Rabbiner Jakob Izhak, Sohn des ehrwürdigen Rabbiners Gabriel Izhak Moshe seligen Andenkens, wurde in den Himmel gebeten in Frankfurt am Main am Tag nach Ende des Pessach-Festes, am .. (unlesbar) Nissan 5.628 (April 1868) und wurde dort mit großen Ehren begraben. Seine Seele soll in das Band des ewigen Lebens aufgenommen werden und soll auferstehen bei der Auferstehung bald in unseren Tagen, Amen.
Izhak, Sohn des Meisters, des Vaters, des Lehrers und des Rabbiners - des ehrwürdigen Gelehrten, Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens.
(S. 25)
Mein Bruder, der ehrwürdige Gelehrte Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens, wurde in den Himmel gebeten in Berlin am Montag Morgen 8 Uhr am 8. des zweiten Adar17, 5.635 (15. März 1875) und wurde begraben am Mittwoch, den 10. des zweiten Adar. Seine Seele soll in das Band des ewigen Lebens aufgenommen werden usw.
Samson, Sohn des Meisters, des Vaters, des Lehrers und des Rabbiners - des ehrwürdigen Gelehrten, Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens.
16 der Levit 17 bei einem Schaltjahr gibt es zweimal den Monat Adar
(S. 26)
Mein Bruder Benjamin Wolf, Sohn des ehrwürdigen Gelehrten Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens, wurde in den Himmel gebeten in Brüssel am Montag am 20. Av 5.644 (11. August 1884) und wurde begraben am Mittwoch, 22. Av. Seine Seele soll in das Band des ewigen Lebens aufgenommen werden usw.
Samson, Sohn des Meisters, des Vaters, des Lehrers und des Rabbiners - des ehrwürdigen Gelehrten, Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens.
(S. 27)
Mein Bruder Rabbiner Samson, Sohn unseres ehrwürdigen Gelehrten Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens, Erster Gabay18 des Adath Israel19 (Anmerkung am Seitenrand: hier Berlin 18 Jahre), wurde in den Himmel gebeten am 18. Elul 5.648 (7. September 1887) und wurde begraben am Freitag, 20. Elul mit großen Ehren. Seine Seele soll in das Band des ewigen Lebens gebunden werden usw.
Mordechai, Sohn des Meisters, des Vaters, des Lehrers und des Rabbiners - des ehrwürdigen Gelehrten, Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens.
(S. 28)
Mein Onkel Mordechai, Sohn unseres ehrwürdigen Gelehrten Rabbiner Gabriel Izhak, seligen Andenkens, Gabay18 des Lehrhauses20 in der Jüdischen Gemeinde Berlin über 28 Jahre, wurde in den Himmel gebeten am Freitag, 7. Nissan 5.658 (30. März 1898) und wurde begraben im hohen Alter am selben Tag. Seine Seele soll in das Band des ewigen Lebens aufgenommen werden, Amen.
Gabriel, Sohn des ehrwürdigen Rabbiners Samson seligen Andenkens
18 Leiter der Gottesdienste in einer Synagoge 19 die Orthodoxe Gemeinde Adass Isroel in Berlin, gegründet 1869 20 Ein Ort, der zum Lernen als auch zum Beten dient
KlassifikationDruck- und Schriftgut - Handschrift
Entstehungsort
Institution
Stadtmuseum Landeshauptstadt Düsseldorf
Abteilung
SMD Stadtmuseum
Eigentümer/DanksagungFreundeskreis des Stadtmuseums Düsseldorf e.V.
Dorothea von Kurland Herzogin
1789